קורא כרטיסים יכול לעבוד על בסיס טכנולוגיות זיהוי שונות. הטכנולוגיה הבסיסית היא שימוש בתגים או כרטיסים מגנטיים. על גבי כרטיסים אלו ניתן לקודד כמות גדולה של מידע, המועברת אל ההתקן האלקטרוני באמצעות מגע פיזי. הברקוד שעל גבי הכרטיס מגיע אל ההתקן מתוך חריץ ייעודי. כרטיסים מגנטיים נחשבים טכנולוגיה פופולארית עבור בתי עסק וארגונים, ומשמשים בעיקר לצרכי מעקב אחר שעות עבודה.
טכנולוגיית זיהוי נוספת של קורא כרטיסים נקראת RFID. זו טכנולוגיה המחליפה את הצורך בשימוש בתגים מגנטיים. בשיטה הזו הזיהוי של העובדים מתבצע באמצעות תג אישי, הפועל כמו כרטיס קרבה. התג מפעיל את הקורא מרחוק ואינו דורש שימוש פיזי.
השוואה בין טכנולוגיות זיהוי של קורא כרטיסים מתייחסת אל מספר נקודות:
א. שחיקה – כרטיסים מגנטיים נשחקים מהר יותר מכרטיסי קרבה. על מנת להעביר תג מגנטי בשעון נוכחות מתקיים מגע פיזי של חיכוך בין הפס המגנטי לבין הקורא, אולם בכרטיסי קרבה אין אף מגע מן הסוג הזה. השחיקה היא מינימאלית, והיעדר הצורך בחיכוך מגדיל את אורך חיי התג והקורא כאחד.
ב. עלות ותחזוקה – התחלופה של כרטיסי קרבה מתבצעת לעיתים רחובות יותר מאשר החלפה של כרטיסים מגנטיים, בעיקר בשל השחיקה אליה התייחסנו קודם. מצד שני, הטמעה של מערכות קרבה יקרה בהרבה מהתקנה של קורא כרטיסים מגנטיים. עלות תגי קרבה גבוהה ממדבקות ברקוד פשוטות, וקוראי RFID נחשבים גם רגישים לסביבה מתכתית. קיים חוסר מסוים בסטנדרטים אוניברסאליים בתחום הלוגיסטיקה עבור טכנולוגיית הזיהוי הזו, לעומת הברקוד והכרטיסים המגנטיים המוכרים בתעשייה כבר עשרות שנים.
ג. תמרון ונגישות – המספר האלקטרוני של הכרטיס אינו מהווה את מספרו של העובד, אלא משמש בתור קוד זיהוי בלבד. המשמעות היא שניתן להעביר תג קיים לשימושו של עובד חדש בקלות יחסית. מנגד, בכרטיסים מגנטיים המספר האלקטרוני של התג מהווה גם את המספר במערכת. מי שמעוניין להשתמש בקורא כרטיסים לצורך מעקב אחר שעות בלבד צריך לבחור את האופציה המועדפת עליו. התמרון והנגישות אידיאליים עבור בנייני משרדים אליהם מגיעים מבקרים הזקוקים להרשאה זמנית, אך הם פחות רלוונטיים לעסקים קטנים עם מספר עובדים מצומצם.
טכנולוגיות זיהוי וההבדל בין תגים מגנטיים ביחס לתגי קרבה הם חלק חשוב ממערכת השיקולים של העסק. יחד עם זאת, כדאי לבדוק באופן ספציפי את המאפיינים של ההתקן לפני שמחליטים באיזו טכנולוגיה לבחור. מומלץ לברר לגבי מספר המשתמשים, החומרה, מערכת ההפעלה, מתח העבודה, אלגוריתם הזיהוי, שפת התפריט, גמישות ההגדרות וכדומה.
לסיכום, יש הרבה טכנולוגיות זיהוי חדשות המשפיעות על קריאת מידע מתוך תגים או כרטיסים. הטמעת מערכות RFID כרוכה באינטגרציה יקרה לעומת כרטיסים אלקטרוניים וברקוד, אך יש גם שיקולים נוספים אותם כדאי לקחת בחשבון.
טכנולוגיית זיהוי נוספת של קורא כרטיסים נקראת RFID. זו טכנולוגיה המחליפה את הצורך בשימוש בתגים מגנטיים. בשיטה הזו הזיהוי של העובדים מתבצע באמצעות תג אישי, הפועל כמו כרטיס קרבה. התג מפעיל את הקורא מרחוק ואינו דורש שימוש פיזי.
פרמטרים להשוואה בין טכנולוגיות זיהוי
השוואה בין טכנולוגיות זיהוי של קורא כרטיסים מתייחסת אל מספר נקודות:
א. שחיקה – כרטיסים מגנטיים נשחקים מהר יותר מכרטיסי קרבה. על מנת להעביר תג מגנטי בשעון נוכחות מתקיים מגע פיזי של חיכוך בין הפס המגנטי לבין הקורא, אולם בכרטיסי קרבה אין אף מגע מן הסוג הזה. השחיקה היא מינימאלית, והיעדר הצורך בחיכוך מגדיל את אורך חיי התג והקורא כאחד.
ב. עלות ותחזוקה – התחלופה של כרטיסי קרבה מתבצעת לעיתים רחובות יותר מאשר החלפה של כרטיסים מגנטיים, בעיקר בשל השחיקה אליה התייחסנו קודם. מצד שני, הטמעה של מערכות קרבה יקרה בהרבה מהתקנה של קורא כרטיסים מגנטיים. עלות תגי קרבה גבוהה ממדבקות ברקוד פשוטות, וקוראי RFID נחשבים גם רגישים לסביבה מתכתית. קיים חוסר מסוים בסטנדרטים אוניברסאליים בתחום הלוגיסטיקה עבור טכנולוגיית הזיהוי הזו, לעומת הברקוד והכרטיסים המגנטיים המוכרים בתעשייה כבר עשרות שנים.
ג. תמרון ונגישות – המספר האלקטרוני של הכרטיס אינו מהווה את מספרו של העובד, אלא משמש בתור קוד זיהוי בלבד. המשמעות היא שניתן להעביר תג קיים לשימושו של עובד חדש בקלות יחסית. מנגד, בכרטיסים מגנטיים המספר האלקטרוני של התג מהווה גם את המספר במערכת. מי שמעוניין להשתמש בקורא כרטיסים לצורך מעקב אחר שעות בלבד צריך לבחור את האופציה המועדפת עליו. התמרון והנגישות אידיאליים עבור בנייני משרדים אליהם מגיעים מבקרים הזקוקים להרשאה זמנית, אך הם פחות רלוונטיים לעסקים קטנים עם מספר עובדים מצומצם.
מאפייני ההתקן וצרכי העסק
טכנולוגיות זיהוי וההבדל בין תגים מגנטיים ביחס לתגי קרבה הם חלק חשוב ממערכת השיקולים של העסק. יחד עם זאת, כדאי לבדוק באופן ספציפי את המאפיינים של ההתקן לפני שמחליטים באיזו טכנולוגיה לבחור. מומלץ לברר לגבי מספר המשתמשים, החומרה, מערכת ההפעלה, מתח העבודה, אלגוריתם הזיהוי, שפת התפריט, גמישות ההגדרות וכדומה.
לסיכום, יש הרבה טכנולוגיות זיהוי חדשות המשפיעות על קריאת מידע מתוך תגים או כרטיסים. הטמעת מערכות RFID כרוכה באינטגרציה יקרה לעומת כרטיסים אלקטרוניים וברקוד, אך יש גם שיקולים נוספים אותם כדאי לקחת בחשבון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה